נאמן להרגלו (וכמו שהיו נוהגים שאר העיתונים, כמובן), ידיעות מכריז על סדר היום לפי מה שנמצא ברשותו: יש לנו עוד כמה פרטי מידע על גלעד שליט, אז הנה הם. מצרים, איראן, דורית ביניש, הכל נדחק הצדה.
להמשיך לקרוא
7 ימים, 13.8.10, באיור של אופיר בגון נראה אברהם הירשזון בכלאו במדים הכתומים.
על איור דומה חוזר בגון היום בסופשבוע. מה אמרו לו, תעשה לנו את קצב כמו הירשזון?
לא כל כך מעניין אותי איך קצב ישרוד בכלא. או איך לא. אבל אולי יש מי שכן.
להמשיך לקרוא
לראשונה מזה – אמממ – שנים? אישה, במקרה דורית ביניש, נשיאת ביהמ"ש העליון, מכסה את שערי כל העיתונים בזכות הנאום החוצב שנשאה בכנס העמותה למשפט ציבורי בים המלח.
בישראל היום מזכירים בכות' המש' איך שיבחה את פועלו של נתניהו להגנה על שלטון החוק.
בהארץ היא נדחקת לפינה הימנית העליונה בשער. מאיר דגן תופס את המקום המרכזי.
להמשיך לקרוא
– גרפית, מעריב חזר למתכונת הארץית שלו, כולל פונט הכותרת. מעריב לא עקבי בהתנהלות זו. יום הארץ, יום ידיעות. ואולי זה תלוי בעורכי השער פר יום?
– מהכות' הראשית של ידיעות עולה התחושה של פאק, איזה באסה שלא היה לנו פה צאלים ג'. ככה היינו קרובים לחגיגת דם.
להמשיך לקרוא
ג'וש בריינר (כתב השטחים) וניר יהב (הכתב לענייני ערבים) מוואלה! פתחו עמוד בפייסבוק, בו הם מסבירים למה לא יגיעו, הם ואחרים, לכנס אילת לעיתונות.
גם השנה לא נגיע לכנס העיתונות השנתי באילת. לא נהיה במינגלינג, לא נשתתף בקוקטיילים, לא נדון על ההתנצלות של ערוץ 10, על הרפורמה ברשות השידור או על יחסי דובר-עיתונאי לאן ועיתונות מודפסת עד מתי. האמת? זה נראה כמו כנס מקצועי וחשוב אבל גם השנה אין מצב שנגיע.
להמשיך לקרוא
סתוונית החורש/ דוכיפת בהרים/ כלנית מחכה מאוד לשמוע את הסיכום החודשי שלי. אין לי כל כך מושג למה, שהרי אני לא מתערטלת בו ככל הידוע לי. לא במובן המקובל בכל אופן.
למען הסדר הטוב והסתווניות, תזכורת: אני כותבת את הסיכום החודשי בקביעות ביום האחרון של כל חודש, בסופו של יום, כלומר אחרי הפוסט היומי. אפשר לחפש אותו תחת ולווט העצמאית, דו"ח חודשי (חיפוש למעלה משמאל).
והנה חידוש (לא היה אף חד עין שראה?): הסרגל העליון (זה שמתחת לשם הבלוג) מלא וגדוש, ואפשר למצוא בו עכשיו בקליק פוסטים אורחים ואצבעות שחורות, חמש שאלות ודו"ח מיוחד (הכולל פוסטים מבצעיים בהם אני יוצאת ללייב בלוגינג או מתנפלת על נושא, וגם את הדו"ח החודשי).
להמשיך לקרוא
חמש כותרות שונות לגמרי
1. הארץ – צה"ל קבר את דו"ח ועדת שגב שקראה לפתוח את כל התפקידים בצבא בפני נשים.
2. מעריב ומקור ראשון – זוויות שונות על איראן.
מעריב: ידלין אומר שישראל לא צריכה להוביל את המערכה נגד איראן. עפר שלח מפרשן את דבריו ואומר שהוא כמו דגן, אבל פחות בוטה.
שיחה איתו מלפני שנה וחודש, בה הוא מתריע מפני התעצמות דמשק.
3. ישראל היום: הקרב על תקציב הביטחון.
4. ידיעות – "מקצצים את דו"ח טרכטנברג", עם כותרת גג דמגוגית: "הצדק החברתי יכול לחכות"
במה העניין? הכותרת מפנה לממון. גד ליאור. בשער ממון יש לכך הפניה בתחתית השער. המילה הראשונה של ההפניה: "מסתמן": "המלצות טרכטנברג יקוצצו". רק בע' 7 מופיע הידיעה של ליאור. ומה הוא כותב?
"…בשל המשבר הקשה באירופה… אחדים מסעיפי דוח טרכטנברג לא יבוצעו בשנה הקרובה. חלק מהסעיפים יידחה וחלקם עלולים להתבטל לחלוטין"?
אם הידיעה כה חשובה, למה היא כה נידחת? ואם היא לא כה חשובה, למה היא כות' ראשית מתריסה?
ישראל היום הוציא מהדורה שנייה בגלל הנפילות בצפון. ידיעות וישר"ה בכות' המרכזית על הפיצוץ המסתורי באיראן. ריצ'רד סילברסטיין עוד לא כתב שישראל אחראית.
הראשית של מעריב: מאיר דגן יעמוד בראש תנועה ציבורית לשינוי הממשל. פה פחות מתרגשים מפיצוץ באיראן, שמופיע בידיעה מצומקת בשער.
להמשיך לקרוא
אביב לביא, כתב איכות הסביבה המוכשר של מעריב פוטר היום.
במייל ששלח לעמיתיו כתב, בין היתר:
"ארבע השנים האחרונות היו מסע מוצלח עבור העיתון, עבורי וגם עבור האינטרס הציבורי, ולכן אני סבור שההחלטה לקטוע את המסע הזה היא החלטה אומללה וכושלת… אני מקווה שמאחוריה לא עומדים מניעים פוליטיים, כלכליים או אישיים, אבל גם אם היא התקבלה באופן ענייני זה לא הופך אותה לפחות שגויה… מדובר במכלול… נושאים שהעיתון הזדכה היום באפסנאות על יומרתו להוביל אותם, ענף חשוב שמעריב החליט לכרות …מתוכו…"
למה לפטר כתב חרוץ, טוב ומוערך, שקשה למצוא אדם אחד שיאמר עליו מילה רעה?
על עתידו של לביא במעריב תהיתי כבר באוגוסט, אחרי שנזכרתי בכתבה הזו, אותה כתב ב-2001 כשעבד בהארץ, וחפץ היה מועמד למנכ"לות רשות השידור.
האם זכר אותה כתבה הביא לנקמה מתוקה שלושה חודשים אחרי המינוי?
תוס': יש עוד אופציה – התנועה הירוקה מדברת על מפעליו הבלתי ידידותיים של נוחי דנקנר, שעולים לדיון ציבורי מדי פעם.
בפוסט המוזכר קישרתי לכתבה נוספת ומביכה ובאותו הקשר, שכתבה שרה ליבוביץ-דר על חפץ בהארץ באותה שנה בדיוק.
של"ד כותבת היום במעריב. מעניין מה תוכניותיו של חפץ בעניין.
– ידיעות ממשיך להעניק למרגלית צנעני את הכיסוי הגדול ביותר מבחינת הנפח ואף מכשיר את הקרקע ואת הלבבות לקבלתה המוחלטת בחזרה לחיק הקונצנזוס: "מתחילה מחדש" היא הכותרת בשער. כלומר, ידיעות מורה לעם: זהו, צנעני הודתה ושילמה (עוד לא, עוד לא), ואתם מתבקשים כעת להריע ולמחוא כפיים לקראת שובה של הגבירה אלינו. לא רוצים? מי שואל אתכם בכלל.
בכפ' 6-7 ממשיכים בקמפיין. "היא רק רוצה לחזור לשגרה", כותרת ענק. גל אוחובסקי כותב בתור חבר: לסגור אותה ליותר ממאה יום ולאסור עליה לשיר זה כמעט עונש מוות.
מתוך כל הטקטס של בעז אוקון הועלה לכות' חלקיק משפט: "עם כפית חמלה".
להמשיך לקרוא
 | משתמש אנונימי (לא מז… על 20 שנה לבלוג ולווט אנדרגר… |
 | סיכומי שנת 2025 בבלו… על 20 שנה לבלוג ולווט אנדרגר… |
| משתמש אנונימי (לא מז… על 20 שנה לבלוג ולווט אנדרגר… |
 | דבורית על 20 שנה לבלוג ולווט אנדרגר… |
| דבורית על 20 שנה לבלוג ולווט אנדרגר… |
ולווט אנדרגראונד 