הקבר, הצו והמופלטה

הכותרת הראשית בכל העיתונים: המצב בסוריה. אסד מסרב להיכנע. הצבא יורה במפגינים. כמה נהרגו? המספרים כרגיל שונים בין העיתונים.
העמודים הראשונים במעריב, בהארץ ובישראל היום מרחיבים ומטפלים במצב. רק בידיעות מתייחסים בעמודים הראשונים לירי בבן יוסף לבנת. למה? תכף.

בן יוסף לבנת

לידיעות (מוסף 24) יש סיפור מצוין: כתב העיתון, עקיבא נוביק, "העביר לילה מסוכן בשכם ובכפר עוורתא עם בן יוסף לבנת ז"ל ארבעה ימים לפני התקרית שהסתיימה ברצח".

עם כל הצער שבדבר, בן יוסף לבנת נכנס לגוב האריות על אף האיסור ובכך הביא למותו.
הכותרת לכך בע' 3: "הטיול האחרון של בניו". כמה תמים. פשוט טיול.
כותרת בע' 2: "הרב שמארגן הסתננויות לא חוקיות".
השאלה שלי היא באיזה עמדה מציב עצמו העיתון? למה ידיעות שלח את הכתב שלו עם לבנת כדי לעבור על אותו איסור בדיוק?
העיתון אף מתגאה בשער: "תיעוד נדיר: כתב ידיעות אחרונות הצטרף למסע המפחיד שערך בן יוסף לבנת ז"ל בקבר יוסף 4 ימים לפני הביקור האחרון, שבו נרצח".
אם הכתב היה נפגע חלילה וחס, ההיו ראשי ידיעות עומדים לדין על כך?

במעריב אין  כבר זכר למקרה בשער וההתייחסות אליו היא רק בע' 12, ובישראל היום יש ציטוט מדבריה של לימור לבנת, שלא מדובר בתקרית אלא בירי מכוון, פיגוע. "הם רק רצו להתפלל", זו הכותרת המיתממת לידיעה.
בהארץ כותרת הידיעה מובאת כאילו איש לא קרא ולא שמע דבר ביומיים האחרונים: "שוטרים פלסטינים ירו למוות בצעיר יהודי שהסתנן לקבר יוסף בשכם". הידיעה כשלעצמה דווקא מביאה פרטים על התחקירים שנעשו. למה לא לתת כותרת המתייחסת אליהם?
ופרשנות נכונה (אממ) של עמוס הראל ואבי יששכרוף.

שובר דיאטה/ מימונה

בנימין בן אליעזר ריחף בשמים וחלם על מופלטה. האם כשהגיע לחגוג שמר על לסתות נעולות?
במעריב יש ניסוח עוד יותר מרנין, ברוח ההגדה של פסח: "שבועיים לאחר שהצליח לגרש את מלאך המוות התייצב פואד בן אליעזר לערב המימונה…"
בידיעות יש דיווח מפורט ומפחיד: שלוש מופלטות עם חמאה ודבש. לא נעולות ולא כלום.
בשער ישראל היום: הנתניהוז בבית משפחת ביטון באור עקיבא. חשוב.
בשער ידיעות: בן אליעזר נוגס במשהו בפה פעור. הכות': "לבריאות פואד".
בשער מעריב צוחקים: "פואד והמופלטה: האיחוד".
אפילו בשער הארץ יש אזכור לחגיגות המימונה בחסות בוז'י הרצוג, והידיעה מתייחסת למופלטות שנאלץ לאכול. ברור. בגללכם.

באחוריים
ישיש בן 92 נהג בניגוד לכיוון התנועה באיילון כי מיהר ליומולדת של חבר שלו באיכילוב והתבלבל.
התודה לכל מי שעצרו אותו בזמן.

חשד לאונס

אני לא רשות שופטת ואין לי שום רצון להיות.
אני מתנגדת מכל וכל לכך שכותבים ברשת נוקטים עמדה נחרצת על הליך זה או אחר ומחליטים מי אשם ומי לא.
סוב יודיצה? לגמרי (יובל דרור מרחיב על כך).
תיק אונס יהיה מורכב ורב פנים אם לא מדובר במקרה נוסח המאבטח ארז אפרתי המתנפל על אישה ליד הירקון.
המצב הנוכחי: יש חשוד באונס שהיה במעצר בית ושוחרר.
לגרסתו התיק עומד בפני סגירה (ע' מקרה אדם שוב).
לגרסת המתלוננת ומקורביה התיק בחקירה אינטנסיבית.
השלבים בהליך משפטי ברורים: הגשת תלונה. חקירה. חקירת חשוד. מעצר כן או לא. מעצר בית כן או לא. שחרור ממעצר. הארכת מעצר. העברת תיק החקירה של המשטרה לתביעה השוקלת האם יש די ראיות להעמיד חשוד לדין.
התביעה יכולה להחליט אם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק בגלל: חוסר ראיות, חוסר עניין לציבור או חוסר אשמה.
הוחלט להעמיד לדין – מוגש כתב אישום. או אז משתנה הסטטוס של החשוד לנאשם. וכנהלאה.
הסיבה שהתקשורת לא נוטה כעת להסרת צא"פ, לדעתי, היא מאחר שנקטה עמדה:
היא מאמינה ל-y ולא ל-X. איך מאמינה? חקרה ובדקה. עד כמה יש לה הכלים? באופן חלקי בלבד. נימוק סביר? לא בהכרח.
מצד שני, יואב יצחק כותב שהתקשורת לא מבקשת הסרת צא"פ כי הוא מוכר לרבים וטובים מבניה.
לא מדויק. ויש מצב שלהפך, הייתה ששה לדווח על המקרה.
יצחק לא מבין למה לקח למשטרה שבוע מאז הגשת התלונה ועד זימונו לחקירה של האיש.
שבוע נחשב זמן רב?
מצד שלישי, נעמה כרמי על צא"פ.
סיכום: לחשוד ולמתלוננת גרסאות סותרות.
שלה: ניצול מצבה ואונס.
שלו: הכל בהסכמה.

השאלה הגדולה: האם הלחץ המפעפע מלמטה, מהבלוגוספירה בארץ ובעולם, ממאות השיתופים בפייסבוק, מקדחת המיילים (ולכל אלו יש באופן מוזר דעות נחרצות מה בדיוק קרה בין שני אנשים, מי צודק ומי טועה), האם כל אלו יגרמו ללחץ על התקשורת, ואו על הרשות החוקרת להסיר את צו איסור הפרסום?

ממון (ידיעות)

לפני החג התראיינתי לאילאיל בן צור-לרון, כתבת טכנולוגיה של ידיעות על מודל חינמי (או לא) ברשת. כמובן שהיה לי אינטרס לשתף פעולה: יש לי מה להגיד בנושא, אין לי בעיה לעזור לכתבים/עורכים המבקשים את שיתוף הפעולה שלי, וגם, ואולי בעיקר, אני מעוניינת בחשיפה לבלוג. המודל שבו אני עומדת ישירות מול הקוראים ומעוניינת בכל תמיכה מצריך אותי להגביר את החשיפה.
ובכן הקדשתי את שהקדשתי, שלחתי לכתבת (הנחמדה והאינטליגנטית) מראי מקום בנושא, וזהו.
היום התפרסמה הכתבה. רק חלק קטן מדברי מובא, אבל בסדר, ככה זה. עורכים. מקצרים. אין מקום. מכירה. יודעת. עשיתי זאת בעצמי אלף פעם.

כמה מרואיינים יש בכתבה (במרכאות מובאים תיאוריהם כפי שהם כתובים): "ד"ר יובל דרור, "ראש המסלול לתקשורת דיגיטלית בביה"ס לתק' של המכללה למנהל", גל מור, "בעל האתר חורים ברשת", נמרוד פרידברג, "מנכ"ל Feed Media", ו"הבלוגרית דבורית שרגל, שמפעילה כבר כמה שנים בלוג העוסק בביקורת תקשורת". מה שם הבלוג? לא ידוע. תגידו: טעות, סתם חוסר תשומת לב, מה פתאום בכוונה, השתגעת? יכול להיות, בהחלט יכול להיות. מבאס? ועוד איך.
ותיקון: לבלוגר שתבע את אריאנה האפינגטון קוראים ג'ונתן טסיני, לא ג'ורג'.
דרור, מור ופרידברג לא מאמינים, כאיש אחד, שהמאבק שלו יצליח, כמו גם הרעיון של פרנסה ממשית מהרשת.
ראיינתי את טסיני השבוע.
Arianna Huffington is the new media Marie Antoinette: Let them eat megabytes
מוזמנים אתם, אם החמצתם בחג.

בלוגלנד/ פייסבוק/ רשתת/ נשים/ טיויV

דנה מילבנק בוושינגטון פוסט מסביר מה קרה לגלן בק.

לטובת כל מי שמסרבים להפנים: אורי אורבך מסביר שאין דבר כזה חג שני.

העיתונאים היא סדרה המתארת את דעיכת העיתונות המודפסת בשנים האחרונות שיצרה עידית אברהמי (נורמה הפקות) שתוקרן בפסטיבל דוקאביב.
בסדרה שישה פרקים, שעה כל אחד, ולא, אני לא מופיעה בה.

צפי סער על פמיניזם פולני. וזו לא בדיחה.

החמצתי אמש את כבר לא זרים בערוץ 2. אף אני נתבלבלה דעתי בגלל החג. אני חושבת שאני לא היחידה, ומקווה שהסרט ישודר שוב.

יש עורכים בבית?


השיר השני נכתב לכבוד מרילין מונרו ב-1973 והוקלט פעם נוספת אחרי מות הנסיכה דיאנה.
ארץ, באתר ובדפוס, תודה ליאיר אשכנזי)

פנים/חוץ, ynet


(תודה לרם אזרח)


(ynet, תודה למאיה)

לפני פיזור

תודה שחזרתם מחופשתכם לפה. במהלך החג כתבתי מדי יום.
את כל הפוסטים האחרונים והלוהטים אפשר לראות בטור הימני.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה בלוגלנד, יש עורכים בבית?, לחם עבודה, שערים, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

25 תגובות על הקבר, הצו והמופלטה

  1. ד' הגיב:

    אני ממש מתקשה להכנס לבלוג בימים האחרונים (ובעיקר היום). אני תוהה אם זה רק אצלי.

    חוץ מזה, מי שיעיין בעמוד האחרון במעריב, יקרא את הכותרת של הכתבה על התקנות החדשות בנושא הרעש הסביבתי ויגיע למשנה, יגלה שם מקור רעש המכונה "מגזנים". אני אישית חושב שבגדול להצביע על טעויות הקלדה זה התקטננות (נו, אבל זה משעשע) כי דברים כאלה קורים. עם זאת, כשמדובר בטעות במשנה (וודאי אם זה בכותרת הראשית) כבר יש הצדקה להצביע על כך.

    אהבתי

  2. ד' הגיב:

    תיקון: העמוד לפני האחרון (עמ' 19).

    אהבתי

  3. נ הגיב:

    על אף שאני מסכים עם הטענה שמדובר בחוסר אחריות פושע וסיכון שלא לצורך, אני גם חושב שהקביעה ש"עם כל הצער שבדבר, בן יוסף לבנת נכנס לגוב האריות על אף האיסור ובכך הביא למותו" היא שגויה או סתם מנוסחת רע, כי איך שלא נהפוך את זה – מי שהביא למותו הוא מי שירה בו.

    אהבתי

    • בונד ג בונד הגיב:

      הם נכנסו למקום אסור וידעו היטב שהם מסכנים את חייהם.

      מצד שני, צורם לי "גוב האריות". חיים שם בני אדם ולא חיות טרף.

      בלי קשר למקרה האחרון, מצער שאחרי לא מעט מקרים בהם אנשים שהלכו לאיבוד או כאלה שנכנסו במתכוון לצרכי תפילה או פרובוקציה (או גם וגם) עברו לינץ' ואלימות קשה, מקומות מסוימים משולים לגוב אריות והנכנס אליהם, דמו בראשו.

      לישראל נכנסים אלפי שב"חים, מדי יום. גם הם לא מתאמים שום דבר עם אף אחד… כולם יודעים היכן הם נמצאים – גם מג"ב וצה"ל. רואים אותם עומדים בצמתים ומחכים לקבלנים. לפעמים מתשאלים ומגרשים. עיתונאית מתפארת שהערימה על כוחות הביטחון והכניסה 3 בנות פלס' לבילוי בת"א ושחייה בים… התקשורת, ברובה, מחבקת.

      ולפני שמישהו יצעק "עמי פופר", כמה כאלה היו? כמה פלס' נכנסים לישראל מדי יום? כמה ישראלים נכנסים לשכם ולג'נין? פופר היה מחבל יהודי. רוצח. כאן מדובר בלובשי מדים, שאמורים להיות אנשי חוק, שירו מטווח קצר באנשים שלא היו חמושים.

      אומרים "הם נכנסו ללא היתר, לא נענו לקריאות ולנרצח היו עבירות קודמות". האם הם היו אומרים דברים דומים אם צה"ל היה יורה אש חיה על מפגיני בילעין? (הנרצח וחבריו לא זרקו אבנים על השוטרים הפלס' בעת שנורו…)

      אהבתי

  4. הלל הגיב:

    עכשיו אולי אוכל לכתוב גם כאן את מה שכתבתי בפייסבוק:

    מסקרן אותי, דבורית, איך היית מתייחסת לסיקור דומה על אונס, שהיה מדגיש שהנאנסת נכנסה לגוב האריות, וגם התלבשה חשוף מדי, ובאופן כללי היא מטורללת אז עם כל הצער שבדבר וכו'.

    אה, ואני לא מבין עוד משהו: כתב שעושה דברים מסוכנים, זה חדש לך? לא ראית את זה מיליון פעמים? וזה גם בלי להזכיר את כתבנו ב"עובדה", שעושה דברים כאלה כנראה בשביל הכיף.

    אהבתי

    • דניאל הגיב:

      הלל, אכלת יותר מידי מצות בחג אם אתה מצליח לעשות השווה בין נאנסת למחבל בארגון ברסלב שהיו לו שני תיקים פלילים בפרקליטות על אלימות ופגיעה באזרחים ,שנהרג בצדק בידי שוטרים שהורו לו לעצור במחסום ובמקום זה הוא השתולל והשליך אבנים על אזרחים.

      חיילי צה"ל לא היו פועלים אחרת מאותם שוטרים , רק כאשר חיילי צה"ל פוגעים והורגים פלשתיני שלא עצר במחסום קוראים לזה 'סיכול פיגוע' ואילו כאשר שוטרים פלשתינים יורים במחבל שלא עוצר במחסום קוראים לזה 'רצח'.

      אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        אני חושב שהטירוף ההדתי, ברסלבי כאן, במקרים רבים מסכן, פיזית ממש, אותי ואת משפחתי. אבל ! נהרג בצדק ! הוא סיכן חיים? נשא נשק? איים בסכין? סיכול פיגוע זה כאשר המפגע או מי שרצה לפגע נושא נשק או זורק בקבוק תבערה או מסכן חיים בדרך כל שהיא. מי שמתריס צועק ומגנה את צה"ל על זלזלול בחיי אדם, גם של חילים, אסור לו לקבל שההרג בקבר יוסף היה "בצדק". "צדק" לא היה כאן.

        אהבתי

      • בן הגיב:

        אין הרג מוצדק
        אבל בן יוסף נושא באחראיות להרג שלו עצמו בהתנהגות הפרועה שלו וההליכה על הקצה, ברצון לנקמה ובעירעור חיי תושבי שכם

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        מסכימה

        אהבתי

      • הלל הגיב:

        כשערבי חמוש, מחבל ורוצח מוכח, נורה על ידי חיילי צה"ל – זהו מעשה נפשע, לדידם של אנשים כמוך.

        כשמתנחל מותקף באבנים ויורה בתוקפיו להגנתו – הוא רוצח, לדידכם.

        אבל כשיהודי נכנס לשכם, לא חמוש, רק כדי להתפלל, ויורים אליו במטרה להרוג – זה לא פיגוע. להיפך, הוא נהרג בצדק. וחבל שלא הרגו גם את שאר חבריו.

        רק תגיד לי מאיפה מגיע החומר שאתה צורך, כי הוא נראה לי מזן משובח ביותר. ואני עוד חשבתי שישראל מתייבשת.

        אהבתי

      • בן הגיב:

        הלל
        כשערבי חמוש בבקבוק פלסטיק נורה על ידי חיילי צה"ל במחסום בבקעה– זהו מעשה מוצדק שאלוף הפיקוד סגר את החקירה בגינו.

        כשמתנחל משילה זורק אבנים עם חבריו השבוע כוחות הביטחון לא יודעים לזהות אותו.

        אבל כשחבורת עבריינים נכנסת לשכם, במטרה לזרוע בהלה ואיום על התושבים ובצורה כוחנית וממש לא רק כדי להתפלל, ופורצת את המחסום עם רכב ולא נשמעת להוראות לעצור.
        אז אין הרג מוצדק, אבל חשוב לאחר צפייה בוידאו של ידיעות להבין מי נושא באחראיות לאירוע ואלו בן יוסף וחבריו.

        אהבתי

      • הלל הגיב:

        כן, להתפלל בקבר יוסף באמת גורם לבהלה גדולה, וגם מצדיק להרוג את המתפללים הנפשעים, אין ספק.

        אהבתי

  5. קילקוין הגיב:

    כמעט בלתי אפשרי להכניס תגובות לאחרונה

    אהבתי

  6. שכן הגיב:

    שלום
    אני כותב בניק שונה מהרגיל. יש לי בעיות קשות בכניסה ובתגובה. אני אשלם והמשיך לשלם כפי שעשיתי במידת יכולתי המוגבלת, באמת, מאוד, לקיום הבלוג. האם זה נובע מבעיות כלכליות?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      כמו שהסברתי, השרת (החו"לי) נפל אתמול. עכשיו לכאורה הכל בסדר.
      כאמור, זה לא אתה, זה אני.
      מקווה שזהו, שזה לא יחזור יותר.

      אהבתי

  7. פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » למה לא בלעת את הפתק?‏

  8. אופס הגיב:

    ג'ונתן טסיני, לא ג'ורג'?
    אפשר בבקשה לדעת של מי היתה הטעות בשם המרואיין?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      של מי שכתב את הכתבה או של מי שערך אותה. לא הבנתי את שאלתך.

      אהבתי

      • אופס הגיב:

        השאלה רק באה לציין את העובדה שכאשר את כבר כותבת תוכן עצמאי ולא עסוקה רק בתיקון שגיאות של אחרים, יש לך טעות הכי גדולה שיכולה להיות – עיוות שמו של המרואיין.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        מה???? מתי עיוותתי את שמו? על מה אתה מדבר?

        הטעות מופיעה בעיתון ידיעות אחרונות, במוסף ממון, בראיון לו התראיינתי גם אני, כפי שסיפרתי. איך הצלחת לא להבין זאת?

        אהבתי

  9. פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » תסכול‏

  10. פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » ולווט העצמאית, דו"ח חודשי, אפריל‏

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s