שולחן עגול התקיים הבוקר בחסות בית הספר לתקשורת באונ' בר-אילן, ביוזמת מנהל לשכת העיתונות הממשלתית, אורן הלמן, שתכליתו הייתה לקבוע מי זכאי לתעודת עיתונאי, או, במילים אחרות, האם לאנשי הניו מדיה מגיעה תעודת עיתונאי.
את עמדתי כולם מכירים: אני לא רואה את עצמי כעיתונאית ולא אבקש תעודת עיתונאי, תודה. הייתי, מיציתי, אין צורך.
מה שכן, אם אני מבקשת מלשכת רה"מ, במייל, להיכנס לרשימת התפוצה של הודעות רה"מ, הייתי מצפה לקבל תגובה כלשהי מהלשכה. אלא ששם אין מי שישיב לאנשים כמוני, כנראה. אבל את זה ממילא תעודת עיתונאי לא תפתור.
בכל מקרה, כמו שהצהרתי מראש כשהזמינו אותי למפגש, אין לי תשובות. יש לי רק שאלות.
מהר מאוד גלש הדיון לשאלות יסוד: מיהו עיתונאי, מי קובע זאת, מה צריך כדי להיות עיתונאי, והאם לשכת עיתונת ממשלתית היא זו שבכלל צריכה להכריע בסוגיית תעודות העיתונאי.
את הדיון הנחה פרופ' איתן גלבוע, ראש ביה"ס לתקשורת בבר-אילן.
מימין: רועי דואני מהמרכז לתקשורת בינלאומית בבר-אילן, ד"ר צוריאל ראשי מביה"ס לתקשורת בבר אילן, ד"ר הילה טל, מרכזת הוועדה, הלמן, גלבוע, מיכל מסטיי, עו"ד רביב מייזל (יועצים משפטיים של הלשכה) ובסאם ג'אבר
להמשיך לקרוא
ולווט אנדרגראונד 