כצפוי, ישראל היום משיב מלחמה. הפניה בולטת בשער: "נקרעה המסיכה מעל פניו של נוני מוזס", כפ' 6-7 המתייחסת כולה, מכל כיוון, לראיון של דרור מורה עם יובל דיסקין ביום שישי, בהמוסף לשבת של ידיעות. גונן גינת מבטל את הנכתב לחלוטין. דרור אידר אומר: איטריות קרות. תגובת רה"מ: מדובר בתסכולים אישיים. מופז גויס כדי לומר שהיו דיונים אופרטיביים בעניין תקיפת איראן.
דברים שכתבתי, דברים שאלוף בן כתב (אתמול).
להמשיך לקרוא
רוצים לדעת משהו על בעלי האתר אל-מוניטור, בו יכתבו בן כספית, עקיבא אלדר, שלומי אלדר ואלון בן דוד? הנה. מפתיע שמעריב פרסם תמונה של כספית, הייתי מצפה לחרם לאור כל מה שאמר על מעריב ורוכשו.
אז מה, כספית יכתוב בסופהשבוע ובאל-מוניטור גם יחד?
הנה בן כספית שם, והנה הוא כאן.
המוסף הזה ואף יומן של מקור ראשון, התאום הכפוי, מפרסמים בשעריהם ראיון עם אביגדור ליברמן. בשביל מה אנחנו צריכים עוד ראיון עם אביגדור ליברמן, שלא נצא מהפרשיות שלו בעוד עשרים שנה, שימשיך לנדנד לקחו לי שתו לי התנכלו לי, שלא נבין מעולם מה קרה עם החברה המפוארת שלו? ומתי נוכל לקרוא או לראות ראיון עם בתו מיכל?
וכמו שכבר תהיתי אתמול: מה מיוחד בראיון הזה ועל מה הוא בדיוק מדבר? אוףף.
בשבוע שעבר לימדנו אתכם בכלכליסט לגדל ילד גיק. השבוע אנחנו כבר בטרנד הבא בגידול ילדים: לפתח להם אופי. עזבו ת-IQ, לא מעניין יותר. נמשיך לעקוב בקדחתנות אחר הטרנדים.
סימה קדמון חושבת שגאולה אבן כן צריכה להגיש את משדר הבחירות. היא מזכירה שגם טלי ליפקין שחק הייתה בת הזוג של שר בממשלה בעודה עיתונאית, שלג'ודי ניר מוזס שלום יש תוכנית רדיו, ושגם למרב מיכאלי יש "עיתונאי צמוד". אה? כלומר אנו חוזרים שוב לנקודת המוצא: האם ליאור שליין (כמשל), המראיין פוליטיקאים בתוכנית בידור הוא עיתונאי?
שיחת היום (1): דרור מורה, במאי שומרי הסף (לא צפיתי) מראיין את יובל דיסקין לבקשת ידיעות (שערי חמישי ושישי יוחדו לסיפור זה). לראיון נלווה צילום שהכיתוב שלו הוא "דיסקין בראיון עם מורה, השבוע", כדי שלא אחשוב שהחומרים לקוחים מהסרט. אז אם יש פה חומרים חדשים לחלוטין, שנאמרו רק השבוע, אז על מה הם דיברו בראיונות הארוכים לסרט שומרי הסף?
שמונה עמודים כוללת הכתבה, זאת אומרת הראיון, שעל פי התחושה, החזרות והמהמורות נערך מינימלית. יש אולי פסקה או שתיים על עמוד ענן, שעיקרה אז למה לא נכנסו לעזה, אם דיברו כל כך הרבה, אבל נו, הרי יש על כך תשובה, לא?
דבריו של דיסקין מתייחסים בעיקר לשנות ברק ונתניהו, ולדעתם הקלוקלת לדעתו, ולדעתו השלילית עליהם. אז למה נשארת, שואל אותו מורה, והוא עונה, "מעולם לא הסתרתי את דעותיי ואת עמדותיי, לא אצל נתניהו ולא אצל שום רה"מ…הגעתי ללא מעט עימותים… בשום תפקיד לא התקרנפתי".
לא ברור, לחלוטין לא ברור הסיפור הזה, כלומר ברור, המטרה: שנתניהו לא ינצח בבחירות, ולצורך זה גויס כל מי שרק אפשר. אבל מה בדיוק מספק/מספר/מחדש דיסקין? ועל מה הוא מדבר בסרט? עכשיו זה כבר בין מסקרן למטריד.
תוס', שבת, 17:56
וולווט הנכבדה,
זכותך כבעלת בלוג פרטי לכתוב ביקורת שטחית, אבל אין לך זכות להטעות את קוראיך בגלל בורות וחוסר ידיעה. אתמול כתבת שהציטוטים של יובל דיסקין בידיעות אחרונות לקוחים מתוך הסרט של דרור מורה על ראשי השב"כ. זה לחלוטין לא נכון, אבל לא טרחת לתקן גם כשכתבו לך כך בתגובה לבלוג. היום את כבר עושה רוורס חלקי בעניין, אבל תוהה מה דיסקין מחדש לעומת הסרט ונתפסת לתזה שהכל נועד רק כדי לדפוק את ביבי. אז לידיעתך, ובעיקר לידיעת קוראיך: כל מה שפורסם אתמול בידיעות אחרונות הוא תוצאה של ראיון שנערך השבוע בנפרד לחלוטין מהסרט. בסרט דיסקין לא מתייחס בכלל לנתניהו וברק, לדרך קבלת ההחלטות שלהם, לסיפורי הסיגרים והמשקאות החריפים, לגרעין האיראני, למבצע עמוד ענן, לאביב הערבי, לתנועת המחאה בישראל ועוד ועוד. בסרט הוא מדבר רק על תפקידו כראש השב"כ ועל העניין הפלסטיני. אז בהזדמנות אולי תמצאי לנכון להעמיד דברים על דיוקם, ולציין שאולי אולי, דיסקין מדבר פשוט כי הוא חרד לגורל המדינה שלו ושלך.
מערכת ידיעות אחרונות
אלוף בן מנתח הבוקר את הראיון. אני חוששת שבן לא ממש הבין את דיסקין. כותב בן:
כדאי להקשיב לו דווקא מפני שאינו מתנגד למלחמה, ומתאר את עצמו כנץ כוחני.
לא נכון. זה מה שאומר דיסקין:
אני גם נץ בטחוני מתוך הכרה עמוקה שאין מקום לחולשה ולחלשים באזור שבו אנו חיים. אבל דווקא לאחר כל שנים שבהן לחמתי בטרור… יש רגעים שאתה מבין שחייבים לעשות הכל, אבל הכל, על מנת למצוא דרך אחרת, דרך של הידברות ופשרה…
מעניין אם דרור אידר יכתוב מחר ביקורת על דיסקין, ישלוף לו איזה מרתף לא מסומן מהבוידעם, וגם על אלוף בן, וגם על ידיעות.
קראתי בעניין על ירידת ועליית מצב האומה (רז שכניק) ולא הצלחתי להבין כלום. למה עלתה, למה ירדה, מי בחש איך וכמה.
עוד הפעם יומולדת לאריק איינשטיין ושוב מטרידים אותו מיני אנשים בשאלות שונות ומשונות? כל שנה מחדש?
שלא תחשבו, גם בשישבת של ישר"ה חוגג לו קוטנר יומולדת.
הכתבה הלוהטת של הסו"ש (2), חוץ מהראיון האימתני עם יובל דיסקין היא תחקיר הפורמולה (גיא ליברמן, יאנה פבזנר-בשן) של חנן אלרז. חייו השתנו, כזכור, מאז הכתבה באולפן שישי בה כיכבו ענת גוב המנוחה ורון נחמן (משונה, רק 3,000 איש צפו בה לעומת 30 אלף שרצו לדעת מה הסוד של אנה ארונוב? איזה עם גידלתם). נבואה שלי: עוד מיליונים יתנפלו עליו עכשיו, אחרי פרסום הכתבה, וידרשו את הפורמולה. מתוך התחקיר המפרך עולים בהחלט אי דיוקים עד עובדות שגויות שהוא מדווח עליהם ועליהן, מצד שני, הקטסטרופה לא ממש ברורה. רק בפסקאות האחרונות, מהן עולה שכל אחד יכול לשווק את הפורמולה יש החמרה בדרגת המטרידות. אבל בכנות, התקשיתי לראות את דמות הנוכל המפלצתי שהעיתון השתדל לצייר.
ודאי תרצו לדעת מה חדש?
ובכן כלום. לא ברור מי אחראי על המוסף. בעמודו הראשון משחק "סולמות וחבלים", לאחר מכן ראיון עם מתיסיהו שחזר בשאלה. ערך אותו צביקה קליין בקובנטרי, אנגליה. אלקנה שור נפרד מ-TLV, זה מועדון בועתי, ואז ראיון מתורגם מהאובזרבר עם סיינה מילר, שחקנית. זהו.
רבותיי העורכים, עבר יותר מדי זמן מאז הרכישה, מכדי שתתמהמהו עם המוספים הללו, שלא דומים לכלום, וזו לא מחמאה.
דומה שהסיבה היחידה שלא סוגרים את המוסף היא מודעות התרבות שאין להן מקום אחר. ז"א שווה להחזיר אותו מפרפר באוויר, עם השם הבלתי אפשרי שלא מתאים לימים אלו ולכיוון אליו נוסק העיתון, ועם אוסף משונה של כתבות בודדות ואומללות. אנחנו כבר צוללים לתוככי ינואר 2013, ומעריב עדיין נראה כביום הראשון אחרי הרכישה, על עיי החורבות, למרות שהאבק שקע מזמן.
השבוע הסוער של waze.
המקומון שינה את הלוגו, הוסיף את יפו לשם (בטוח לכבודי), וזו למעשה הסיבה בכלל ששמתי לב אליו. ובכן, זה עבד לכם.
אבל שום דבר אחר לא השתנה במקומון, אלא אם לא הבחנתי בשינויים גרפיים בלוגואים או משהו כזה.
מה שמדהים: מתוך 71 עמודי מערכת יש 40 ע' מודעות. בזמני זה לא היה קורה.
כנגד כל הלפידים והליברמנים היפהפיים מביא הארץ ראיון שער עם האישה השנואה במדינה (כך בכתבה), חנין זועבי, שלא תגרום לכם לאהוב אותה יותר, מתברר.
נתוני פשיעה בתל אביב ובדרומה.
כותב מאור קפלנסקי:
מתוך הראיון עם לפיד: “יומיים לפני מותו צפינו יחד במשחק כדורסל, מכבי תל אביב בגביע אירופה. אבא אמר, נו, טוב, את משחק הגומלין בשבוע הבא כבר תראה לבד”…
טומי לפיד נפטר ב 1 ביוני 2008. מכבי סיימה את משחקיה באירופה באותה עונה ב-4 במאי.
יכול להיות שלפיד התכוון לגמר המקומי בו הפסידה מכבי את האליפות לחולון, שנערך ב- 28 במאי 2008. אבל למשחק הזה בכלל לא היה אמור להיות משחק גומלין.
יכול להיות שהוא שכח, או לא דייק, אבל נראה לי שלפיד בחר להזכיר את “מכבי ת”א בגביע אירופה” כי זה פשוט נשמע טוב לישראלים.
נכון לעכשיו, אם אני מבינה נכון, שב"צ מנסה לייצר שני עיתונים בעלות של אחד, בעזרת סינדיקציה, בעיקר בגליונות הסו"ש. נו, נראה איך ילך לו.
מגפון חוגג שנה.
אביב הורביץ במי נגד מי : ידיעות ונתניהו, ישר"ה ונתניהו, אלדד יניב ושות'.
התוכניות העתידיות של פייסבוק: תוכן שיווקי, פרסומות, פוסטים מקודמים. יהיה כיף.
למרות הציוץ מהשבוע, בו בישר ירון טן-ברינק על פרידתו מ"העיתון המחפיר", לא נעלבו שם במיוחד, וטקסט שלו, כנראה האחרון, המשבח את ארץ נהדרת, מתפרסם בגיליון 7 לילות.
בלוג חרדי לאיכות הסביבה, קילורין שמו, אותו כותב ישעיהו גרין.
נטלי עטיה וטל רוסו נפרדו.
נו, דומה שהתנהגתם יפה אתמול. אני יכולה לומר רק שאין ספק שדי נאה היא המדינה, אם כי קטנטונת, פיצי ממש, אך מרובת מסעדות וקניונים. הכי נהרסתי ממסעדת עמבורגר, כאילו ההמבורגר לא עממיקו מספיקו. אה, לא, מתברר שזה ע"ש עמוס חגי בכלל, שהמציא את הקציצה. עכשיו תגידו: יפה שנזכרת, אחרי 15 שנה. פסדר, לא יצא לי.
בערך בחמש וחצי אחה"צ תקפו האקרים מעיראק את ולווט.
אני לא מאמינה שידיעות, זה היום השני, מפציץ בשער עם הראיון של דיסקין ("נתניהו פוחד, מזגזג. לא לוקח אחריות") הלקוח מתוך סרט דוקומנטרי. נו, אז אני לא מאמינה. אז מה?
תיקון (שבת, 17:55): הראיון לא לקוח מתוך הסרט.
להמשיך לקרוא
כותרות אקלקטיות הבוקר.
מתי בפעם האחרונה ראיתם כות' ראשית המפנה לראיון שערך במאי דוקומנטרי? הנה, למזלנו מצאנו אף את זה, בחפירות אחר כות' ראשית אנטיביבית להיום. זה בהחלט משביח את מצב הדוקומנטריסטים בישראל. מהיום יגדלו התקציבים. דרור מורה הוא במאי שומרי הסף, שהוא סרט ראיונות עם ראשי שב"כ לשעבר (אורי קליין אוהב, מתי גולן: זה לא סרט). אז הצלחנו להפיק גם מכך כות' ראשית של יובל דיסקין ה"מזועזע ומודאג" מהתנהלות רה"מ ושהב"ט. יש מצב שהזעזוע והדאגה הבאים יגיעו משרשור מיילים של ועד ההורים של אשכול גנים.
איציק סבן, ע' 3 בישר"ה ממשיך בקרב נגד ידיעות.
להמשיך לקרוא
מקוראשון, מהדורה דיגיטלית.
רק הארץ ומקור ראשון מדגישים את ההתפרעות בכפר טמון שליד ג'נין אליה נקלעו מסתערבים (בידיעות ע' 8, וחלק ב-ynet). בישראל היום הידיעה מופיעה בשער, אך בצד.
ידיעות בעוד כות' ראשית אנטי-ביבי. הפעם על פייגלין (שאינו ח"כ, עיינו ב"יש עורכים בבית?")
מעריב: 50 אלף ילדים לא לומדים אנגלית ומתמטיקה. נו, שלא ילמדו. מדינה חופשית, לא?
הארץ: דצמבר השחור של הליכוד ביתנו.
להמשיך לקרוא
דורון הרמן, כתב המשטרה של חדשות 10 התלווה בסילבסטר לכוחות המשטרה שיצאו לבדוק את החוגגים בעזרת ינשופים, האם שתויים הם אם לאו, והאם הם מהווים סכנה על הכבישים.
אלא מה, ע"פ תלונה שהתקבלה בחדשות ערוץ 10, הרמן הגיע למשימתו שתוי קלות או כלוט.
נו, מבאס לעבוד בסילבסטר. מחדשות 10 נמסר שהנושא בבדיקה.
עדכון, 10.2.15: בדיקת חדשות 10 העלתה שלא נמצא פגם בהתנהלותו של הרמן, ושהגיע לעבודתו כשיר.
מטרת ישראל היום לקראת הבחירות היא לפתור את כל בעיותה של מדינה ישראל בכותרות הראשיות. ממה שאפשר להתעלם מתעלמים ומביאים כותרות חלופיות מזנים שונים. אפשר גם לעוות את האמת קלות. נניח, היה אונס מחריד בדרום תל אביב? מודיעים לנו בראש חוצות, ככות' לידיעת האונס, "הושלמה הגדר בגבול מצרים". רק שבניית הגדר לא הסתיימה, זה יקרה בעזרת השם בעוד כחודש. ואת הדברים האלו אני לא מביאה מעיתונים עוינים, אלא מהידיעה הזו עצמה של ישר"ה:
להמשיך לקרוא
עוד חודש נגמר. עוד שנה אחת מאחוריי. אני, כפי שאפשר להבין, מאסכולת ההיסטריה המדודה, מתונה, עד בוערת. שעון החול מתרוקן. הזמן אוזל. זו פחות או יותר המחשבה שמנחה אותי ומנהלת אותי מגיל 16, אם לא למטה מזה. טוב? רע? נו, לשיפוטכם.
דצמבר מזווית ולווט היה חודש נחמד. כמה פוסטים מהדהדים, אנשים קשובים, גדולי התומכים של הבלוג הזדרזו לשגר צ'ק שנתי וסדרה של חמש הרצאות בבית ברל (בקורסים של ד"ר גלית בן ישראל) שמחה אותי מאוד. בית ברל, אגב, הוא מקום מדהים ביופיו, בגלל המרחבים העצומים שהוא טובל בהם.
אני והמשפוחה בבית ברל
להמשיך לקרוא
מסכנים החבר'ה בישר"ה. כל יום יש להם מלחמה חדשה לנהל. לא יכולים לקדם את תהמולת הבחירות כמו שצריך.
"נשיא לא צריך להיכנס לעניינים פוליטיים" מכריזה הראשית של ישר"ה (וגם בכפ' 2-3, "הנשיא לקח צד").
להמשיך לקרוא
 | משתמש אנונימי (לא מז… על 20 שנה לבלוג ולווט אנדרגר… |
 | סיכומי שנת 2025 בבלו… על 20 שנה לבלוג ולווט אנדרגר… |
| משתמש אנונימי (לא מז… על 20 שנה לבלוג ולווט אנדרגר… |
 | דבורית על 20 שנה לבלוג ולווט אנדרגר… |
| דבורית על 20 שנה לבלוג ולווט אנדרגר… |
ולווט אנדרגראונד 